סקר נ' שיש אלוני בע"מ

החלטה

בפניי בקשה שהגיש המבקש להמיר את העירבון שהושת עליו בערובה אחרת, קרי התחייבות עצמית או התחייבות צד שלישי להבטחת הוצאות המשיבה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט קמא (כב' השופטת בטינה טאובר) בת.א 7389-06, אשר התבסס בעיקר על חוות דעת של מומחה בית משפט שנחקר , וזאת במסגרת תביעה כספית שהתקבלה באופן חלקי בגין ליקויי באריחים שרכש אצל המשיבה.

הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש הטוען לקושי כלכלי נוכח שכרו החודשי בסך של כ - 7,500 ₪ נטו לחודש עמו הוא המפרנס את משפחתו. כמו כן נטען בבקשה כי המדובר בערעור מבוסס וצודק, כלשונו.

המשיבה מתנגדת לבקשה שכן לשיטתה הפקדת התחייבות עצמית במקום עירבון, חסרת כל משמעות. לגבי להתחייבות מטעם צד שלישי, טוענת המשיבה כי מאחר וזהותו כלל לא הוצגה בפני בית משפט, אין מקום לדון בבקשה. באשר לסיכויי הערעור טוענת המשיבה כי המדובר בסיכויים קלושים שכן פסק הדין מתבסס על חוות הדעת של מומחה בית משפט אשר נחקר שתי וערב על ידי המבקש ונמצאה מבוססת והגיונית.

דיון

תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כהאי לישנא:

"רצה המערער ליתן ערובה אחרת במקום הערבון, יצרף הודעה מתאימה לכתב הערעור והרשם רשאי, על פי צד אחד, להרשות לו מתן ערובה סבירה אחרת להנחת דעתו במקום הערבון במועד שקבע לכך, וימציא לו הודעה על כך; לא הרשה מתן ערובה אחרת, יקבע את סכום הערבון שעל המערער להפקיד ואת המועד".

בבש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (פורסם בנבו) (להלן: "עיריית חיפה") מציין כב' השופט א' גרוניס כי התקנה מאפשרת המרה של עירבון בהפקדה או בערבות בנקאית הנחשבות לבטוחות בדרגה גבוהה ביותר, בטוחה מסוג נחות יותר.

בפסק הדין קובע כב' השופט א. גרוניס את התנאים בהם ניתן יהיה להסתפק בהתחייבות עצמית של בעל הדין, אלה יהיו במקרים חריגים ביותר, בהתקיים לפחות שני תנאים: האחד, שהמדובר בגוף שאיתנותו הפיננסית נעלה מכל ספק והתנאי השני כי מדובר בבעל דין אשר ניתן לצפות כי לא יערים קשיים כשידרש לשלם את ההוצאות, קרי "בגוף אשר רכש מוניטיין כמי שמכבד את פסיקת הוצאות ללא סייג וללא הערמת קשיים בירוקרטיים, ניתן לומר כי התקיים התנאי".

ולענייננו;

בקשתו של המבקש הינה להמרת העירבון שנקבע במתן ערובה אחרת ולכן איני נדרשת לדון בטענותיו של המבקש לעניין העדר יכולת כלכלית וסיכויי הערעור, שעניינם בבקשה לפטור.

למעלה מן הנדרש, אציין כי המבקש לא הוכיח חוסר יכולת לגייס את דמי הערבון ממקורותיו לרבות מצד ג', עת לא הוגשו אסמכתאות לרבות דפי חשבון בנק.

לעניין המרת העירבון בבטוחה אחרת, כפי שנקבע בפסק דין הנזכר, ניתן לקבל התחייבות עצמית של בעל דין במקום הפקדה, מקום בו מדובר בגוף שאיתנותו הפיננסית נעלה מכל ספק וכי נמצא כי לא יערים קשיים לכשידרש לשלם את ההוצאות.

דומה כי אין ענייננו נופל בגדר החריגים שנקבעו, שהרי המבקש מציין בבקשתו כי נעדר הוא יכולת כלכלית וכי לו קשיים לגייס את סכום הערבון, ומניין יוכל לעמוד ,אם כן, בהתחייבותו? למבקש פתרונים.

גם בקשתו של המבקש להמיר את העירבון בהתחייבות צד שלישי, אני דוחה במיוחד מקום שזהותו של צד שלישי לא פורטה, והמבקש נמנע מלהעמיד את התחייבות הנטענת למבחן ע"פ התנאים שנקבעו בפסיקה.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להדחות.

אשר על כן, המבקשת יפקיד את העירבון תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ידחה הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ללא כל הודעה נוספת.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת של בית משפט, המחוזי.  

ניתנה היום, כ"ד טבת תש"ע, 10 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: